בן הזקונים של שרה ומשה. נולד בחודש תשרי תשי"ח (אוקטובר 1957) בעיר כּוּתָאיסי – העיר השנייה בגודלה בגאורגיה. אחיהם הצעיר של מרים ויעקב.

יצחק, בן לקהילה היהודית הגדולה ביותר בגאורגיה, גדל במשפחה שומרת מצוות וינק את אהבת עם ישראל ותורת ישראל. החל את לימודיו בעירו כותאיסי. מגיל צעיר למד גם לימודי קודש ובהגיעו למצוות עלה לתורה.

ביום 10 באפריל 1972, בהיותו בן חמש-עשרה, עלה לארץ עם משפחתו והם השתכנו בקריית גת. יצחק המשיך את לימודיו בבית הספר הממלכתי-דתי שבעיר, הסתגל במהירות לסביבה החדשה ושמח כי ניתנה לו הזכות לחיות בארץ ישראל. הוא בלט ברגישותו, בליבו הרחום ובדאגתו לסובביו, היה קשור מאוד לבני המשפחה – ובייחוד לאימו, וראה במשפחתיות ערך ראשון במעלה. שאף לעצמאות, ועד גיוסו עבד בעבודות מזדמנות.

בשנת 1975, בהגיעו לגיל שמונה-עשרה, התגייס לצה"ל, הוצב בנח"ם (מסלול נח"ל מוצנח) ושירת כלוחם. בעקבות מאורעות קשים שהתנסה בהם שונתה הצבתו והוא שובץ בתפקיד מאבטח מתקנים בחיפה.

לאחר שחרורו מצה"ל הידרדר מאוד מצבו הנפשי והוא שהה וטופל במסגרות שונות. רק בחלוף שנים אובחן כמי שמתמודד עם פוסט טראומה והוכר כנכה צה"ל.

משפחתו החמה עטפה אותו באהבה. אוהביו הקפידו לבקרו בקביעות בכל המסגרות בהן שהה, אירחו לו לחברה ווידאו שלא יחוש בדידות.

יצחק שמלשוילי נפטר ביום י"ד בטבת תשס"ז (4.1.2007) והוא בן ארבעים ותשע. הובא למנוחות בבית העלמין שבקריית גת. הותיר אב, אחות ואח.